הגרעין הצרפתי
הגרעין הצרפתי התגבש בצרפת מבנים שהוריהם נספו בשואה ומותיקי תנועת "הצופים הדתיים" שבראשם עמד מייסד הצופים ראובן גמזו. הגרעין הצרפתי היה גרעין דתי ונשלח לשדה אליהו. ב-1951 החליטה מזכירות הקבוץ הדתי להעביר את הגרעין לניר עציון לחזקו. חברי הגרעין הצרפתי מעידים על אנשי ניר עציון דאז שהיו חביבים ומסבירי פנים וקבלו אותם יפה ובלב פתוח, אך השידוך לא צלח ולא נוצר מיזוג בין הקבוצות. כאשר ניר עציון הפך למושב שיתופי, רוב אנשי הגרעין, שהיו רווקים צעירים ואידאליסטים, חזרו לשדה אליהו או שעברו לעיר וחלק אף חזרו לפריז. מתוך 80 חברי הגרעין נותרו בניר עציון, יונה ופנחס מוטו, עדה ודוד בנישו ורחל וזאב רייסמן.
הצטרפות קבוצה מבארות יצחק 1956
גם לאחר המעבר למושב שיתופי המשיך מצבו של ניר עציון קשה מבחינה כלכלית וחברתית. גל העזיבות נמשך וענפי המשק שיוועו לידיים עובדות ולאנשי מקצוע מיומנים. עם זאת צורת החיים של מושב שיתופי שמשה אבן שואבת לעוזבי קיבוצים שרצו להשאר בהתייישבות אך חפצו בצורת חיים פרטית יותר. התוספת המשמעותית ביותר לניר עציון היתה קבוצת משפחות שהחליטו לעזוב את קיבוץ בארות יצחק והצטרפו כגוף למשק, ביניהם היו בעלי מקצוע מנוסים וחבריה תפסו עד מהרה עמדות חשובות ואיישו עמדות מפתח. מלכה ואביגדור וול, יהודית ויוסף בקרמן, זהבה וצבי שוורץ, בתיה ובנימין וולף ולאה ואברהם רוטפלד.