התרת נדרים
נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה. גם לנשים מומלץ לעשות התרת נדרים, ובמיוחד לומר את נוסח ה'מודעה' על הנדרים שתידור מכאן ולהבא. מי שלא מגיעה בעצמה להתרת נדרים רצוי שתעשה את בעלה שליח עבורה להתיר את נדריה. ועל הבעל לומר שאשתו מינתה אותו שליח, או להוסיף: "וכן לאשתי כן", כשיסיים את נוסח התרת נדרים, לפני שהדיינים אומרים "הכל מותרים לכם" וכו'.
נר נשמה
יש להשאיר נר נשמה, כדי להדליק ממנו את הנרות ביום השני.
ליל ראש השנה
מדליקים נרות ומברכים "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו". ישנם שני מנהגים לגבי זמן ההדלקה – יש המדליקים לפני החג, כמו בכל שבת, ויש שמדליקים רק לאחר שחוזרים מבית הכנסת, סמוך לסעודה.
מי שמדליקה כשחוזרים מבית הכנסת - שאין לכבות את הגפרור, אלא רק להניח אותו על נייר כסף וכיו"ב, ולתת לו לכבות מעצמו, כמו בשבת, שכן כיבוי אינו מותר ביום טוב. יש לזכור להקפיד על כך בהדלקת נרות בלילה השני.
מברכים "שהחיינו". נשים מברכות שהחיינו בהדלקת הנרות, והגברים - בקידוש.
שינויים בתפילה
מוסיפים בתפילת העמידה את קטעי התפילה המיוחדים לעשרת ימי תשובה, כפי שכתובים במחזורים. מי שטעה ואמר "הא-ל הקדוש", במקום "המלך הקדוש", ולא נזכר תוך כדי דיבור, צריך לחזור ולהתחיל את תפילת ה"עמידה". טעות בתוספות האחרות אינה מחייבת חזרה.
סעודת ליל ראש השנה
הסימנים
נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה. המנהג הנכון יותר הוא לאכול את הסימנים לאחר ברכת המוציא.
על הפירות שאוכלים במסגרת הסימנים יש לברך בורא פרי העץ. מי שאוכל תמרים, יברך עליהם ויפטור את שאר הפירות. על הירקות אין לברך.
את ה'יהי רצון' ניתן לומר לפני שמברכים או אחרי שאוכלים. אין לומר את ה'יהי רצון' בין הברכה לאכילה. אם אמרו את ה'יהי רצון' בין הברכה לאכילה, אין צריך לחזור ולברך.
היום הראשון
תקיעות השופר
אין עונים "ברוך הוא וברוך שמו" על ברכת השופר. לכתחילה, אסור להפסיק בדיבור עד סוף התקיעות שבסוף תפילת מוסף.
נשים אינן חייבות לשמוע תקיעת שופר, כיוון שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, אולם נהגו הנשים לשמוע קול שופר, וכן ראוי לנהוג. עם זאת, אישה ששמעה רק את סדרת שלושים הקולות לפני מוסף, ולא נשארה למוסף, או ששמעה רק את סדרת שלושים התקיעות בסוף – די בכך.
למנהג הספרדים נשים אינן מברכות על שמיעת השופר, ולמנהג האשכנזים, מברכות.
מי שלא היה בבית הכנסת בזמן תקיעות דמיושב ולא שמע את הברכות, והגיע לתקיעות של חזרת הש"ץ, יברך בלחש לפני התחלת התקיעות בחזרת הש"ץ.
לילה שני
הכנות לסעודת ליל חג שני
את כל ההכנות לחג השני (שטיפת כלים, הדלקת נרות, הנחת אוכל על הפלטה או על האש וכו') יש להתחיל רק לאחר צאת הכוכבים, דהיינו בשעה 19:10. ניתן להקל להוציא בצהריים מאכלים מהמקפיא כדי שיפשירו.
בלילה השני אסור להדביק את הנרות לפמוטים. לכן יש להכינם לפני החג, או להשתמש בנרונים חד-פעמיים שאינם נדבקים.
כאמור לעיל, אין לכבות את הגפרור לאחר שמדליקים את הנרות.
ברכת שהחיינו בהדלקת נרות
למנהג האשכנזים נהגו לברך, ורצוי להניח פרי חדש או ללבוש בגד חדש, ולהתכוון גם עליו בעת אמירת הברכה. למנהג הספרדים: הרב עובדיה יוסף כתב שלא מברכים, והרב מרדכי אליהו כתב שמברכים גם בהדלקת הנרות בלילה השני.
ברכת שהחיינו בקידוש
מברכים ברכת "שהחיינו" בקידוש גם בלילה השני, וכדי לצאת מספק נוהגים להניח בלילה השני בגד או פרי חדש, ולכוון גם עליו בעת אמירת הברכה. עם זאת, גם מי שאין לו פרי חדש וכיו"ב, מברך שהחיינו.
רחיצה במהלך החג
מי שרוצה להתרחץ, יכול לעשות זאת במקלחת, אך לא באמבטיה ובמים פושרים. ההיתר הוא בין אם המים התחממו בשמש, ובין אם התחממו בבוילר.