ב"ה

לקט הלכות לפורים מאת הרב רונן

 

תענית אסתר

בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים ביום י"ג באדר כדי לעמוד על נפשם בתענית, בתפילה ובתחנונים מפני שונאיהם. כזכר לאותו צום נקבעה תענית אסתר ביום י"ג אדר, שמטרתה להשריש בקרבנו את ההכרה שהשם רואה ושומע כל אדם בעת צרתו. וכי תשובה אמיתית עשויה להביא לישועה, כפי שאירע בזמן מרדכי ואסתר. על כל אדם בריא לצום, ודיני צום זה הם כשאר ימי הצומות הקטנים. נשים הרות או מניקות, אנשים חולים או חלשים בגופם - אינם מתענים.

 

מחצית השקל

בערב פורים נוהגים לתת כסף לצדקה, זכר למחצית השקל שהיו נותנים בחודש אדר לצורך מימון עבודת בית המקדש בהיותו קיים. אפשר  לתת את מחצית השקל כבר בתענית אסתר, אך אפשר גם לתת בליל פורים.

 

רבים נותנים 3 מחציות שקלים של זמננו, שכן בפרשת שקלים הוזכרה שלוש פעמים המילה "תרומה". אחרים, בעיקר בני ספרד, נותנים סכום לפי הערך של 9.6 גרם כסף טהור כמשקל מחצית השקל שהוזכרה בתורה, שזהו כיום 22 ש"ח. המהדרים נותנים עבור כל אחד מבני המשפחה, ואף עבור עוברים שברחם אימם.

 

קריאת פרשת "זכור"

זכירת עמלק היא מצווה מהתורה, ולדעת חלק מהראשונים יש חובה לשמוע את פרשת 'זכור' מקריאה מספר התורה. נחלקו הפוסקים האם נשים חייבות בשמיעת פרשת 'זכור', וכל מי שיכולה ראוי שתבוא ותשמע. מי שלא יכולה תקרא את הפסוקים בביתה מתוך חומש.

 

מוצאי שבת

רצוי לסיים סעודה שלישית לפני צאת הכוכבים (17:59). אם מברך ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים לא אומר "על הניסים". אין לבצע כל הכנות משבת לפורים. החל מצאת השבת (18:22) ניתן לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ולהתארגן לפורים.

 

נוהגים להבדיל על הכוס לאחר  סיום תפילת ערבית, (אחרי קריאת המגילה), כדי לאחר את ההבדלה. הרוצה לעשות הבדלה על הכוס לפני ערבית וקריאת המגילה רשאי לעשות כן, ואם יש חשש שלא ישמעו הבדלה לאחר ערבית, ראוי להבדיל מיד בצאת השבת. הבדלה על הכוס תתקיים בבית הכנסת מיד לאחר סיום תפילת ערבית. 

        

קריאת המגילה

הקורא את המגילה צריך לעמוד משום כבור הציבור, אך הקהל יכול לשבת.

קריאת המגילה ביום הפורים חשובה אף יותר מהקריאה של ליל פורים.

אישה חייבת במקרא מגילה, ולמנהג אשכנז מברכת: "לשמוע מקרא מגילה".

 

חינוך ילדים במצוות פורים

ילדים שהגיעו לגיל חינוך, יש להביאם לבהכ"נ לשמוע את קריאת המגילה, אך ילדים קטנים הגורמים רעש והפרעה ואינם מקשיבים לקריאה,

רצוי להימנע מהבאתם לבית הכנסת.

ראוי לחנך את הילדים למצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים.

 

 

 

 

 

 

 

 

ברכות המגילה

הקורא בציבור בקול יתכוון להוציא את השומעים ידי חובתם, והם יתכוונו לצאת בברכותיו ובקריאתו.

מנהג אשכנז לברך ברכת "שהחיינו" גם בבוקר, ולהתכוון בה גם על שאר מצוות היום: משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. מנהג ספרד שלא לברך "שהחיינו" בקריאה שביום. ברכת "הרב את ריבנו" נאמרת רק בציבור. הקטע "אשר הניא" נאמר רק בלילה.

 

הפרעות והפסקות בקריאה

אין לדבר מהתחלת הברכות ועד סוף הקריאה והברכות. מי שלא שמע מילה, משפט או כמה משפטים, צריך להשלימם ולקוראם מתוך המגילה המודפסת שבידיו, עד שישיג את הקורא.

מנהג הכאת המן הינו קדום ואפשר לקיימו, אך יש לשים לב שלא להגזים ולהדר בכך באופן שעלול לפגום בקדושת בית הכנסת, או להפריע לשמיעת הקריאה.

 

מתנות לאביונים

צריך לתת לפחות שתי מתנות של מזון או של ממון לשני עניים (מתנה אחת לכל עני). נתינה זו צריכה להיות דווקא לנזקקים ולא למוסדות תורה, ישיבות וכד'. אפשר להעביר אלי כסף למתנות לאביונים ביום א' עד שעה 10:30, והוא יועבר לעניים בו ביום. ראוי לתת לפחות 20 ₪, 10 ₪ לכל מתנה

 

כתב הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לבם של אלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות רוח נדכאים".

 

משלוח מנות

צריך לשלוח לפחות 2 מנות לאיש אחד, וכל המרבה הרי זה משובח, כיוון שע"י זה ניתן להרבות אחווה ורעות בין הבריות, וכדאי לשים לב שמשלוחי המנות אכן ישרתו מטרה זו. למצווה זו יש לשלוח דברי מאכל או משקה הראויים  לאכילה מיידית.

 

סעודת פורים

מדיני הפורים לאכול סעודה חגיגית מיוחדת, ונוהגים כידוע לשתות יין בסעודה זו, כדי להרבות בשמחה, וכן כזכר לנס, שכן האירועים המרכזיים במגילה התרחשו במשתה היין. נשים חייבות בסעודת פורים, אך פטורות משתיית יין.

 

יש שכתבו שצריך לאכול בסעודת פורים לחם, ולדעת הרמב"ם צריך לאכול בה בשר, אולם לדעת רוב הפוסקים אין דברים אלה חובה מן הדין, ויכול כל אחד לעשות כמנהגו.

סעודת פורים שהסתיימה לאחר צאת הכוכבים אומרים בברכת המזון "על הניסים".

 

שלוש המצוות הנ"ל: מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים, יש לקיימן ביום הפורים דווקא, ולא בלילה שלפניו.

 

אמירת על הניסים

מי ששכח לומר 'על הניסים' בברכת המזון, יאמר כשמגיע ל'הרחמן': "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים..." וימשיך את נוסח על הניסים. וכן בתפילת שמונה-עשרה אפשר להשלים בסוף התפילה ב'אלוקי נצור'.