סיבוב בבית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן
בתי תפילה הם לרוב הזדמנות לאדריכלים ליצור מבנה יותר מופשט, להביע את היצירתיות שלהם ולהתמודד עם הקשר בין חומר ורוח. בעבר הרחוק האדריכלים הישראלים ניצלו את ההזדמנות ויצרו לא מעט בתי כנסת מאד מיוחדים. מדובר היה בבתי כנסת שקמו בתקציבים נמוכים, זאת לעומת בתי הכנסת הקמים היום בתקציבים גדולים של כמה מיליוני שקלים אך משום מה תמיד התוצאה היא קופסה סתמית. אולי אלה אדריכלים דפוקים וחסרי מעוף ואולי זו הקהילה השמרנית.
זו הרשימה ה-300. במשך חצי שנה היתה מונחת הטיוטה לרשימה על בית הכנסת במושב השיתופי ניר עציון שבמורדות הכרמל, ועכשיו לאחר שמצאתי מי תכנן אותה, הגיע זמנה להתפרסם.
בדרך לחיפה בסוכות האחרון החלטתי לראות מה מסתתר מאחורי השלט "ניר עציון". מניסיוני – בכל מקום ויישוב יש מה לראות ואף פעם לא יצאתי מאוכזב. לכן פניתי ימינה מכביש 4 ועליתי במעלה הכרמל. חלפתי על פני עין הוד ואחריו כפר הנוער ימין אורד, שם יש בית כנסת מאד מעניין שתכנן האדריכל יהודה לנדאו, אך לצערי השומר לא נתן לי להיכנס.
סיבוב מהיר בניר עציון והבניין שהכי הרשים אותי היה בית הכנסת (יש גם בית מלון שתכנן האדריכל דוד נופר). הייתי בטוח שאת בית הכנסת תכנן האדריכל יוסף שנברגר, אך בנו של האדריכל המנוח טען שלא אביו הוא האדריכל, וזאת למרות הדמיון לבתי כנסת אחרים שתכנן והתמדתו לשתף פעולה עם אמנים מובילים. אולי האדריכל כאן היה מאיר בן אורי, לא הייתי בטוח. בסוף, הרמתי טלפון לאמן יוסף שאלתיאל (82) שיצר את עבודות האמנות המשתלבות בבית הכנסת והוא פתר את התעלומה: הבניין לא תוכנן בידי אדריכל, אלא איש מעשה חבר המושב חנוך אחימן, ועל כך ברשימה זו.
.
.
בניין בית הכנסת ממוקם בקצה הדרומי של המושב כשהוא צופה על נוף הכרמל. בחזיתו רחבת דשא גדולה ובצידה במה לכנסים, עצרות ואירועים. בניין בית הכנסת הגבוה בולט בשטח ומכוון את המבט של הצופה אל חזיתו, כשבחלקה העליון המכסה על עזרת הנשים ממוקמת עבודת ברזל גדולה המורכבת ממנורה ושם בית הכנסת אותה יצר האמן יוסף שאלתיאל. הסתובבתי עד היום הרבה, ולדעתי אחת מעבודות האמנות הטובות ביותר שנוצרו בישראל ומשתלבת היטב באדריכלות, היא עבודת הויטראז' שיצר במלון דן כרמל שבחיפה, עליה כתבתי כאן. שם היתה זו עבודת הויטראז' הראשונה שיצר שאלתיאל עוד בשנות ה-20 לחייו, וכאן מדובר בעבודה יותר מאוחרת.
שאלתיאל יצר בבית הכנסת בניר עציון עבודות נוספות: משני צידי דלתות הכניסה מצויות שתי עבודות ברזל, בסגנון דומה לעבודה שבחזית. משני צידי אולם התפילה סדרה של עבודות מוזאיקה המתייחסות למועדי ישראל. העבודה האחרונה והחשובה מכולן היא עבודת הויטראז' שבקיר המזרח, העוטפת את ארון הקודש.
.
.
שאלתיאל מספר: "חנוך אחימן פנה אלי אם אני מוכן לעשות ויטראז' והסכמתי. הכנתי הרבה סקיצות, כי הם [תושבי ניר עציון] רצו רק דברים דתיים ובסוף שילבתי בין ציור מופשט בחלק העליון לבין סמלים מהאמנות היהודית שבחלק התחתון וזה התקבל". שאלתיאל תכנן ויטראז'ים בבתי כנסת נוספים ובהם תריסר חלונות בבית הכנסת היכל יהודה ("הקונכיה") שבשטח הכפר סומייל בתל אביב ושני חלונות בבית הכנסת אוהבי ציון בירושלים.
עבודת האמנות היחידה במבנה שאותה לא יצר שאלתיאל הוא עבודת ריקוע הנחושת שמצפה את דלתות הכניסה למבנה, אותן יצרו בני הזוג דורון ורעיה בר אדון (דורון הוא בנו של הארכאולוג פסח בר אדון).
בית הכנסת בניר עציון דומה בעקרונות התכנון לבית הכנסת בארות יצחק עליו כתבתי כאן. אמנם בניר עציון המבנה הרבה יותר שמרני ומסורתי ובבארות יצחק הפתרון נועז. כאן אולם בית הכנסת מעוצב ברוח הבסיליקות: שתי שורות עמודים נושאות גג כפול כשבין שני חלקיו חודר אור יום שמקבל סיוע מנורות ניאון נסתרות. בשני בתי הכנסת ישנה עבודת מתכת המסתירה חלון אחורי בעזרת הנשים. אולם מבואה ואולם תפילה ענק המקושר למרפסת הפתוחה אל הנוף המקומי. בשני בתי הכנסת הוזמנו אמנים מהשורה הראשונה לטפל בקיר המזרח ובהיבט של המיקום שניהם ממוקמים בשוליים של היישוב בקצה מדשאה גדולה ולא במרכז היישוב כפי שהיה צפוי.
על מתכנן בית הכנסת חנוך אחימן: את היישוב ניר עציון הקימה קבוצת מתיישבים מ"שרידי" המתיישבים של גוש עציון שהוחרב ב-1948. בין המייסדים היה חנוך (חמלניק) אחימן שאת הפרטים עליו שאבתי מדברי בנו – ינון אחימן, ששימש בעבר במשך 15 שנה כראש המועצה המקומית אפרת. אחימן נולד בורשה, הצטרף בנעוריו ל"שומר הדתי" ועלה לארץ ישראל. היה בין מקימי כפר עציון ולימים אף שימש כמזכיר תנועת הקיבוץ הדתי שניר עציון משתייך אליה עד היום. שבוע לאחר נפילת גוש עציון כבר חיפש אחימן מקום להקים בו יישוב חדש והבחירה נפלה על מורדות הכרמל.
וכך מספר עליו בנו של חנוך אחימן: "אבא לא למד אדריכלות בשום מקום, לאבא ז"ל היו כישרונות, ידע לשלוט במה שקורה, ידע לנווט את הדברים, היו תקציבים לבנייה, והוא בנה בית מרגוע ב"ניר עציון" כמו בית המרגוע "נווה עובדיה" בכפר עציון, ידע לתכנן, ואני זוכר את אבא בלילה מתכנן, וביום בונה עם הפועלים. הוא בנה את בתי החברים, את בית הארחה, את בית הכנסת, ועוד". אחימן תכנן עוד כמה מבנים כמו מוזיאון גוש עציון ("הבונקר"), הרחבת בית הכנסת בשכונת גבעת הרימון באפרת וכן את בית ההנצחה בניר עציון. באחרית ימיו עבר אחימן להתגורר קרוב לבנו באפרת ושם ניפטר.
מצאתי מאמר שפרסם חנוך אחימן ב-1978 בכתב עת "דעת" של מכללת הרצוג. הקטע הקצר המובא כאן מאיר לדעתי חלק באישיותו המתקשרת לבניין בית הכנסת שלפנינו: "…אין בן-תמותה יודע את הנעשה מאחורי הפרגוד והנהגת העולם אינה נתפסת בעדשה של ההיגיון אולם מן הדין היה,שתקומת ישראל תעורר את גדולי המחשבה הדתית של דורנו, תאחזם בציציות מוחם היוצר ותנערם מהרגלי מחשבה ומדפוסים רוחניים שגרתיים. אתחלתא-דגאולה הוא שידוד מערכות שעדו לא היה כדוגמתו, והעיסוק בפכים קטנים בכל המובנים, גם בתחומים המוגדרים כדתיים, מוכרח גם היום לגרום לכרסום בכוח העמידה ובכושר התנועה שלנו לקידום ערכי היהדות בדורנו. כי עם כל התפארת שבהוד של העבר,יהדות הרואה את עצמה רק בבואה של הדורות שעברו, ומוותרת מרצון ובאופן עקרוני – כדעת בעלי דפוס מחשבתי א' – על רענון היצירה הדתית, הרי בתנאים ההיסטוריים שנוצרו עם קום המדינה, היא גוזרת כליה חברתית על עצמה".
פרטים היסטורים על בית הכנסת: בית הכנסת "עטרת יצחק" נקרא על שמו של הנדבן סיר אייזיק וולפסון שתרם באותן שנים סכומים נכבדים להקמת מבני ציבור ומחקר בישראל. כמה מהמבנים שתרם במכון ויצמן סיקרתי כאן בבלוג. הבניין נחנך בתאריך 3.11.70, ד' חשוון תשל"א, כשלמימון הקמתו, לבד מתרומתו של וולפסון, הצטרפו גם משרדי הפנים והדתות וגורמים אחרים. באירוע החנוכה השתתפו שר הסעד מיכאל חזני (ממייסדי קיבוץ טירת צבי) ושר הדתות זרח ורהפטיג (מחותמי מגילת העצמאות וחת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה), וולפסון ורעייתו, חברי כנסת מוזמנים רבים אחרים.
בפעם הבאה שאהיה באזור אשתדל לבקר בבית הכנסת בימין אורד, ועד אז אני מאחל לכם קוראים וקוראות שיהיה לכם חג שמח.
.
.
.

עבודת מתכת בחזית (יוסף שאלתיאל) מכסה על החלון של עזרת הנשים שבקומה העליונה (בדומה לבית הכנסת בארות יצחק)
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

























