איך נעבור את פסח בשלום ובשמחה?
תמצית דינים, מנהגים ועצות מעשיות
מאת הרב רונן
חג הפסח מתקרב ואתו עבודה קדחתנית, שלעתים מהולה גם בלחץ. אמנם כולנו יודעים שאבק איננו חמץ, וכי אנחנו לא נועדנו להיות קורבנות פסח, אולם בפועל יש מי שנסחפים לעבודה אינטנסיבית ושוחקת יתר על המידה, שחלק גדול ממנה קשור לניקיון וסדר כלליים, ולא לחג הפסח. להלן ברצוני להציע את תכנית הרמזור לקראת פסח, שנועדה ליצור סדרי עדיפויות, ובכל לאפשר ביצוע המשימות לחג, ויחד עם זאת לשמור על איזונים ופרופורציות.
כלל היסוד שעלינו לזכור הוא שיש שני סוגי איסורים בחמץ בפסח: הראשון הוא איסור אכילת חמץ. איסור זה חל אף על הכמות המזערית ביותר, ובגינו עלינו להכשיר כלים לפסח, ולקנות מוצרים שבוודאות לא התערב בהם אף שמץ של חמץ. השני הוא איסור "בל ייראה ובל יימצא", ועליו עוברים רק אם יש ברשותנו חמץ בכמות של כזית. (ראו: משנה ברורה תמא שער הציון אות ו', ושו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' קמה.) שיעור כזית הוא 27 סמ"ק (חתיכה בנפח של 3 ס"מ שהיא בערך כקופסת גפרורים).
תכנית הרמזור לפסח
א. מקומות אדומים – ניקיון הכרחי לפסח
מטבח
יש לנקות היטב את המטבח, שכן במה שנוגע לאיסורי אכילה, חמץ אוסר אפילו במשהו וגם באלף אינו בטל.
תיקים וכיסי בגדים
הרמ"א כתב: "והכיסים או בתי היד של בגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ צריכין בדיקה" (שו"ע או"ח תלג יא). ואכן, קורה שמאכלי חמץ מוצאים דרכים לכיסי המעילים. בבית בו יש ילדים, חשוב לבדוק את בגדי הילדים ואת אזורי המשחקים. כמו כן חשוב לבדוק את התיקים למיניהם, שכן בהם עלולים להישכח כריכים, כעכים, חטיפים וממתקים שעבר עליהם הפורים. כמו כן יש לבדוק תיקים שעשויים להשתמש בהם בפסח, שכן עלול להישאר בהם חמץ של ממש.
רכב
המכונית צריכה ניקוי יותר מאשר רוב חדרי הבית. יש לבדוק ולנקות את התאים הפנימיים ואת תא המטען, ולבצע ניקוי פנים יסודי. בליל בדיקת חמץ יש לבדוק את הרכב בפנס.
ב. מקומות צהובים – חשוב לנקות ולבדוק
רהיטים
יש לבדוק את ארון האמבטיה, בו יכולים להימצא משחות ותכשירים של חמץ, כגון עמילן חיטה וכן בשמים מאלכוהול המופק ממיני דגן. השיטה הטובה ביותר היא לסגור את ארונית האמבטיה ולכלול אותה במכירת החמץ.
צריך לבדוק גם את הספות והכורסאות באשר חמץ (ושאר חפצים אבודים) עשויים להתחבא בין כריותיהן.
שולחן האוכל, אפשר לנקותו ביסודיות ולהכשירו, אולם אפשר גם לכסות במפת ניילון עבה או בשני כיסויים, כגון מפה ומפת ניילון, ובמקרה זה אין חובה לנקותו. ראוי לנקות את המושב של כיסאות פינת האוכל.
ג. מקומות ירוקים – לא חייבים לנקות לפסח
פירורים
אין חובה לנקות לפסח את כל הבית מפני שלא עוברים על "בל יראה ובל ימצא" בחמץ שנפחו פחות מכזית. בדרך כלל אין בחדרי הבית חתיכות גדולות של חמץ, ואף אם יש חתיכות חמץ ששרדו זמן רב אי שם מתחת למיטה, הן בוודאי נפסלו זה מכבר מאכילת כלב, ואינם עוד בגדר חמץ.
חדרים
לפיכך אין צורך לנקות חדרים אליהם לא מכניסים חמץ במשך השנה. כמו כן אין לחשוש לחמץ שמתחבא בארונות הבגדים אם נותר חמץ שאינם נגישים, כגון: מאחורי ארונות וכיו"ב, הוא נחשב כקבור, ודי בביטול החמץ כדי שנוכל לשכוח ממנו. הרוצה להרבות בניקיון רהיטים, חלונות, תריסים ורשתות וכדומה, הרי זה משובח, אבל עבודות אלה הן חלק מניקיון האביב ולא מניקיון פסח.
ספרים
אין חובה לבדוק את הספרים, ואם יש בהם פירורים אפשר לסמוך על ביטול החמץ (הגדת חזון עובדיה לגר"ע יוסף, עמ' כא). אכן ספרים שרוצים ללמוד בהם בפסח ליד שולחן האוכל, ראוי שיבדקו אותם לפני השימוש.
עקרונות שמעבר לניקיונות
1. ההיבט המשפחתי
ההכנות לפסח עלולות לגרום לעצבנות ולחץ שמוצאים את ביטויים בעיקר בתוך התא המשפחתי. כדאי לשמור על רוגע לקחת הפסקות למנוחה והתרעננות, ובמשפחות עם ילדים, יש לשים לב שהם לא יחוו בבית "יהדות עצבנית". חשוב שבני זוג יתאמו ציפיות, ישתפו את הילדים בתכניות, ויתגמלו אותם על פעילות חיובית. ההכנות לקראת החג יכולות וצריכות להיות הזדמנות לפעילות משפחתית-חינוכית בונה ומועילה.
היבט משפחתי אחר הוא היחס להורים מבוגרים שחווים קושי מיוחד לקראת החג ובמהלכו, ובני משפחה צריכים לתת על כך את הדעת ואת הלב.
2. ההיבט הרוחני
בתוך העבודות הטכניות, אסור לשכוח את התכנים. חשוב לא לפסוח על משמעויותיו של פסח. השנה כדאי לנצל את השבת של ערב פסח להכנה רוחנית ועיונית, אבל עדיף לא לחכות ליום האחרון. בשבת ערב פסח נקיים בעז"ה לימוד משותף להורים וילדים
3. ההיבט החברתי
כולם מוזמנים לתרום כסף לקמחא דפסחא, ולהעביר לנזקקים בגדים ורהיטים שאין לנו עוד חפץ בהם. יש לזכור שבעקבות הבעיות הכלכליות שיצרה מגפת הקורונה, התרחב מאוד מעגל הנזקקים השנה.
4. ההיבט האקולוגי
בעת ההכנות לקראת הפסח חשוב לחדד את המודעות שלנו לבעיות הסביבה. להעביר למיחזור פסולת של מתכת, קרטונים, נייר, בקבוקי פלסטיק ובקבוקי זכוכית, למעט בשימוש בשקיות ניילון ולצמצם את השימוש בכלים חד-פעמיים.
מוצרי מזון וטיבם מבחינת איסור חמץ בפסח – רשימות אלפביתיות של מוצרים
מוצרי חמץ שרצוי לבערם ולא להשאירם ולמוכרם
ביסקוויטים, גלידה עם חתיכות של ביסקוויטים וכדומה, גרעינים ושאר פיצוחים (בקליה משתמשים בתערובת של קמח, מים ומלח), וופלים, עוגות ועוגיות, פסטות, קוסקוס,
מוצרים שניתן מלכתחילה להשאירם ולמוכרם
המוצרים הבאים הם בבחינת לא לבלוע אך לא להקיא, כלומר: אין לאכול אותם, שכן הם לא הוכנו בהשגחה מיוחדת לפסח, אולם מאידך גיסא אין צורך לבער אותם מהבית לפני החג, אלא ניתן להשאירם בבית במקום סגור ולכלול אותם במכירת החמץ, (הוספתי הערת הסבר קצרה בנוגע למוצרים מסוימים שעלולה להיות אי-בהירות לגביהם):
אגוזים, אבקת אפיה, אבקות מרק (אמנם הן מכילות לעתים קרובות קמח, אבל האבקה הופכת לחמץ רק כאשר היא באה במגע עם מים, לכן אפשר לכלול במכירת החמץ גם את אבקות המרק).
אורז, אינסטנט פודינג. במבה, בשר, ג׳לי, גלידות, גרעיני חיטה, דבש, דגים טריים ומצוננים, או שלמים קפואים. חרדל (כיום אין בחרדל קמח), טחינה, ליקר (אינו חמץ אך עשוי להכיל קטניות), מים, מיץ לימון, מרגרינה, משקאות קלים רגילים ודיאט (למעט בירה שהוא חמץ גמור). משקאות חריפים מתוצרת הארץ (למעט ויסקי שהוא חמץ גמור), מיונז, מזון תינוקות -תחליפי חלב-אם (סימילק מטרנה בייבילק וכד'). מלח, מי-פה, סוכר, סוכר-וניל, סילאן, עופות,
פירות יבשים (הרמ"א כתב שהמנהג הוא שלא לאכול פירות יבשים מכיוון שבזמנו הכילו חמץ. כיום בשום פרי יבש אין חמץ. החומר הלבן על התאנה, שאנשים חושבים בטעות לקמח, מקורו בסוכר תאנה. בשזיפי מירון "שזיפרון" הייבוש נעשה בשמש. גם בתמרים מבריקים בהכשר של הרב דידי - הברק מקורו בגלוקוז תירס ולא בחמץ. הכלל הוא, שאין לאכול פירות יבשים ללא הכשר לפסח, אך אין צורך לבער אותם).
צבעי מאכל, ציפורן, צ'יפס, קפה שחור ונמס (למעט תחליף קפה מדגנים), קקאו, קשי שתיה, רוטב סויה, ריבות, שיבולת שועל (למעט דייסת שיבולת שועל), שלוה תפוחה (השלוה עשויה מחיטה יבשה שעוברת תהליך של חימום יבש ללא מגע עם מים, שגורם לה להתנפח לצורה המוכרת), שוקו ושוקולד, שמני אכילה, שומשום (השומשום הוא ממיני הקטניות, שומשום עם זעתר הנמכר באריזות עלול להיות חמץ גמור), שמרים, קופסאות שימורים, קורנפלור, קטשופ, קינואה, קמח (קמח שלא בא במגע עם מים איננו בגדר חמץ).
מוצרים הכשרים לפסח כל השנה
חוט דנטלי, קיסמי שיניים, יין, כלים חד-פעמיים – אינם צריכים כשרות לפסח וכך גם כל השנה.
כפפות לטקס (אינן מכילות כל חומר נלווה. הכפפות בבתי החולים מכילות טלק שמקורו במינרלים או בעמילנים שאינם חמץ, ומותר להשתמש בהן בפסח).
נייר כסף, נייר פרגמנט (נייר אפיה), ניירות עטיפה. ניילונים, מפות ניילון חד פעמיות, תבניות אלומיניום – בכל אלה אין חמץ ואינם זקוקים לכשרות לפסח ולא בכל השנה.
קטניות
הגדרת קטניות: גרעיני הזרע שזורעים אותו ומצמיח גרעינים כמותו, והזרע נאכל ולא נוסף עליו בשר (כמו בעגבנייה). אין קשר מחייב בין ההגדרה ההלכתית להגדרה הבוטנית הרווחת כיום.
הנוהג איסור בקטניות ומתארח אצל הנוהג היתר בהם יכול לאכול בכלי המארח כל תבשיל שאינו מכיל קטניות.
להלן רשימה של סוגי הקטניות המצויים ביותר: אורז, אפונה, גלוקוזה, גריסים, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת, כרכום, סויה, עדשים, פול, קימל, שעועית, שומשום (טחינה), תורמוס ותירס (כולל קורנפלור וקורנפלס). יש המקלים בסויה ובטופו וכן בשמן סויה. מותר להשתמש בשמן כותנה, בשמן קנולה ובמוצרים המכילים לציטין מלפתית. קינואה - לדעת רבים אינה כלולה באיסור הקטניות. בוטנים – יש שנהגו בהם איסור קטניות, ויש שנהגו לאכלם בפסח, ומי שאין לו מנהג ברור רשאי להקל. כורכום אינו קטניות.
תכשירי קוסמטיקה וחומרי ניקוי
דברים הראויים למאכל – כגון : משחת שיניים ומי פה יש להשתמש רק בכשרים לפסח ואת השאר לכלול במכירת החמץ.
דברים הבאים במגע עם הפה וכן קרם שנספג בגוף כגון שפתון, יש מקום להחמיר ולהשתמש בכשרים לפסח, אך אין חובה לעשות זאת, הואיל ואינם ראויים למאכל, ואין צורך לכלול במכירת החמץ.
שמפו, סבון וכדומה - אין צורך בכשרות לפסח.
תרופות, מאכלי תינוקות ותכשירי קוסמטיקה
א. תרופות שטעמן מר מותרות אף לחולה שאין נשקפת לו סכנה, ואין צורך לבדוק שהן כשרות לפסח.
ב. ניתן לקחת תרופות באמצעות פתילות או זריקות, משחות או טיפות בלי הכשר לפסח.
ג. חולה או תינוק הזקוקים למאכלי קטניות כגון: קורנפלור, אורז, וכו' ניתן להכינם עבורם בכלים מיוחדים.
ד. סירופים או כדורי מציצה שיש להם טעם – יש לבדוק את כשרותן באתר במרשתת, או בחוברת התרופות הכשרות לפסח של שירותי בריאות כללית שתימצא במרפאה ואצלי.
ה. סירופ אקמולי לילדים - כשר לפסח. לעומת זאת סירופ נורופן לילדים בשנים קודמות לא היה כשר לפסח.
מה נאכל בשבת-ערב פסח
סעודות ליל שבת ובוקר שבת
בערב פסח אסור לאכול מצה, כדי שהמצה תהיה חביבה בשעת המצווה בערב. לפיכך ישנן כמה אפשרויות לצאת ידי חובה של אכילת כזית פת בסעודת ליל שבת ושבת בבוקר. שתי הדרכים המקובלות ביותר הן:
א. לאכול לחם (רצוי פיתה שאינה מרבה בפירורים) בסעודת ליל שבת ובשבת בבוקר (עד שעה 10:17). לאחר מכן יש לנקות היטב את המקום והכלים. (אפשר באופן חד-פעמי לאכול בכלים חד פעמיים).
המשאיר רק פיתה אחת לארוחת הבוקר יכול לקחת מצה כלחם משנה (וכמובן לא לאכלה).
תפילת שחרית בשבת זו תוקדם, כדי שניתן יהיה להספיק לאכול לחם בסעודה שניה של שבת.
ב. מי שאינו מעוניין להשאיר חמץ עד לרגעים האחרונים יכול לאכול מצה עשירה לשתי הסעודות הללו. מצה עשירה עשויה מקמח רגיל אלא שהיא נילושה במיצי פירות, יין או ביצים. לפי מנהג אשכנז, על-פי פסיקת הרמ"א, אסור לאכול מצה עשירה בפסח. פוסקים רבים קבעו שאין לאכלה גם בערב פסח אחרי סוף זמן אכילת חמץ, ואחרים התירו לאכול מצה עשירה עד תחילת השעה העשירית ביום (16:00).
לפי מנהג הספרדים על-פי פסיקת הרי"ק בשולחן ערוך, מותר לאכול מצה עשירה גם בפסח עצמו, ולדעת הגר"ע יוסף זצ"ל הדבר מותר גם כיום. לעומת זאת יש פוסקים ספרדים, ובראשם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שאסר זאת כיום, בשל חששות כבדים בדבר ייצור מצה עשירה בתעשיית המזון, ולדעתם גם יוצאי ספרד צריכים להימנע מלאכול מצה עשירה, ואפילו בערב פסח אחר חצות.
סעודה שלישית
הדרך המומלצת ביותר היא לאכול את ארוחת הצהרים בשבת כסעודה שלישית: בשר או דגים, ירקות ופירות וכו' בלי פת כלשהי. מי שסומכים על הפוסקים שהתירו לאכול מצה עשירה עד השעה העשירית, יכולים לאכול מצה עשירה.
מאכלים שבהם קמח מצה
אין לאכול עוגות ודברי מאפה מקמח מצה בשבת, אולם מותר לאכול מאכלים מבושלים שיש בהם קמח מצה, כגון כופתאות (קניידלך), וכיו"ב. כמו כן מותר לאכול עוגות ואפיפיות (ופלים) מקמח תפוחי אדמה, ויש לשים לב לברך עליהן: "שהכל", ולא "בורא מיני מזונות".
אכילת קטניות בשבת-ערב פסח
יש הסוברים שאף לבני אשכנז הנוהגים איסור בקטניות מותר לאכול קטניות בערב פסח, ואין לאסור אלא בפסח עצמו. אולם אחרים אוסרים אכילתם אף בערב פסח החל מסוף זמן אכילת חמץ, וזהו המנהג היותר רווח.
פירוט נוסף על הלכות ערב פסח שחל בשבת וכן לוח זמנים יובאו בדפים שאשלח בעז"ה בשבוע הבא.
פסח כשר ושמח לכולם,
הרב רונן