ביום ד' באייר תש"ח נפל כפר עציון שדוד ומרבית חבריו נפלו בקרבות להגנתו.
לאחר נפילת כפר עציון, ערב הכרזת המדינה, פונו האלמנות והיתומים לגבעת עליה.
עם שובם של המעטים ששרדו מהשבי בעבר הירדן והצטרפותם לאימהות והילדים ששהו בירושלים החלו לדון בעתיד הקבוצה, האם לפזרה בין הישובים או ללכת להתיישבות חדשה.
לאחר שהוחלט להמשיך את הדרך במסגרת משותפת, יצאו אנשי כפר עציון לחפש להם שותף לדרכם. לאחר התלבטות רבה הצטרפו אליהם חברי קבוצת "אחדות" , ניצולי שואה שישבו בבארות יצחק שבנגב. למייסדים הצטרפו גם חברים מקבוצת "מכורה" שישבו בכפר יעבץ ומאוחר יותר גם גרעין "ליאו כהן" (הגרעין הצרפתי) שהגיע משדה אליהו.
מבין ההצעות שנבחנו כמיקום הישוב החדש נבחרה ההצעה להתיישב בשלוחות המערביות של הכרמל לאחר שיופיו ודמיונו להרי חברון שבו את ליבם.
ביום השנתיים לנפילת כפר עציון הוחג טקס העלייה לקרקע.
השם שנבחר לישוב החדש ניר עציון מבטא זיכרון והמשכיות לכפר עציון שחרב וכן את ההאחזות המחודשת באדמה.
" נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים" (ירמיה ד',ג')