המעבר למושב שיתופי
כשנתיים לאחר הקמת ניר עציון כקיבוץ נקלעה החברה שידעה קשיים חברתיים וכלכליים חמורים לויכוח האם לדבוק בחיי הקבוץ ללא תנאי או לנסות להפוך למושב שיתופי.
במצב הקיים אז, שבו עזיבות של חברים היו דבר יום ביומו והישוב עמד בפני מצב של להיות או לחדול, היה בויכוח הזה עירוב של שיקולים אישיים ושיקולים אידאולוגיים כאחד.
בין התומכים ברעיון המושב השיתופי היו שחשבו על שיפור איכות החיים ברמה המשפחתית: החברה תבשל בעצמה, הילדים יגורו בבית ההורים וכו'. אחרים ראו במעבר פתרון הכרחי למצב הקיים, רק כך ניתן יהיה לבלום את גל העזיבות של חברים לא מרוצים ולהוות מוקד משיכה לחברי קיבוצים אחרים שמאסו בחיי הקיבוץ.
בין המתנגדים לרעיוןוהמצדדים בקיבוץ הועלו נימוקים רגשיים ואידאולוגיים של ערכי הקיבוץ אותם ספגו בתנועת הנוער ובהכשרה. כמו כן לא נעלמו מעיני החברים שנשאו בתפקידים מרכזיים תוצאות הקרע הבלתי נמנע ממוסדות הקיבוץ הדתי. זה האחרון הודיע חד משמעית כי כל שינוי שיעשה במתכונת חיי הקיבוץ יוביל לניתוק מוחלט בינו ובין ניר עציון. המוצא של הצטרפות לאיגוד המושבים צרם לחלק מן החברים שנטו לראות בקיבוץ אידאל ראשון במעלה והורגלו לראות במושב צורת חיים נחותה בהשוואה.
התוצאה היתה שאמנם רעיון המושב השיתופי התקבל בהצבעה, אולם, ניר עציון מצא עצמו מנותק ממקורות כלכליים ללא הלוואות וערבויות.
בחשבון נפש שעורכים החברים כיום, נראה שרובם סבורים שההחלטה לעבור למושב שיתופי היתה נכונה ובדיעבד הצילה את המשק. אך עד היום נקרא ניר עציון בפי תושביו "משק שיתופי" בניגוד לשם המקובל "מושב שיתופי".
החתירה לקראת צורת חיים חדשה הזרימה אל ניר עציון קליטה רצינית. הגיעו משפחות טובות, עם ותק של מספר שנים בארץ, אנשי עבודה ובעלי מקצוע אשר היו כה חסרים במשק. עד שניר עציון נאלצה להפסיק את הקליטה בקנה מידה גדול בשל בעיות של שיכון.
הגיעו משפחות מן העיר ומן הכפר וכן מקיבוצים אחרים.
השינוי באורח החיים אילץ את המשק לשנות את חובות העבודה של החברות, שהיו מעתה מטופלות בילדים קטנים. נקבעו מכסות עבודה לפי מספר הילדים וגיליהם ובכל מקרה העמיס על החברות עבודה רבה של טיפול ובישול למשפחה לאחר שעות העבודה.
בשנת 2006 פנתה תנועת הקיבוץ הדתי לניר עציון בהצעה לחזור לשורותיה, יחד עם פניה דומה למשואות יצחק, מושב שיתופי שנזרק מן התנועה באותן הנסיבות. שני הישובים החליטו על הצטרפות מחודשת לתנועת הקיבוץ הדתי.